Bava Batra 54

Kapitel 54

א ונקנין עמה נכסים שאין להם אחריות הכא במאי עסקינן בחיטי

1 und man kann damit Güter, die keine Sicherheit gewähren, eignen!? – Hier handelt es sich um ein Getreide[feld].

ב דיקא נמי דקתני כל שהוא ש"מ

2 Dies ist auch zu beweisen, denn er lehrt: irgendwie [groß]. Schließe hieraus. –

ג תא שמע אילן מקצתו בארץ ומקצתו בחו"ל טבל וחולין מעורבין זה בזה דברי רבי

3 Komm und höre: Wenn ein Baum teilweise im [Jisraél]lande und teilweise außerhalb des [Jisraél]landes sich befindet, so sind Zehntpflichtiges und Profanes miteinander vermischt – so Rabbi;

ד רבן שמעון בן גמליאל אומר הגדל בחיוב חייב הגדל בפטור פטור

4 R. Šimo͑n b. Gamliél sagt, was im Gebiete der Pflicht wächst, sei pflichtig, und was im Gebiete der Freiheit wächst, sei frei.

ה ע"כ לא פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר אין ברירה

5 Ihr Streit besteht also nur darin, indem einer der Ansicht ist, es gebe eine fiktive Sonderung, und einer der Ansicht ist, es gebe keine fiktive Sonderung,

ו אבל גדל בפטור דברי הכל פטור

6 was aber im Gebiete der Pflicht wächst, ist nach aller Ansicht pflichtig!? –

ז הכא במאי עסקינן דמפסיק צונמא אי הכי מאי טעמיה דרבי דהדרי ערבי

7 Hier handelt es sich um den Fall, wenn sie durch einen Felsen getrennt sind. – Was ist demnach der Grund Rabbis!? – Weil sie vereinigt werden. –

ח ובמאי קא מיפלגי מר סבר אוירא מבלבל ומר סבר האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי

8 Worin besteht ihr Streit? – Einer ist der Ansicht, die Luft vereinige sie, und einer ist der Ansicht, der eine [Teil] bestehe für sich gesondert und der andere bestehe für sich gesondert. –

ט ושש עשרה אמה ותו לא והא תנן מרחיקין את האילן מן הבור כ"ה אמה אמר אביי מיזל טובא אזלי אכחושי לא מכחשי אלא עד שש עשרה אמה טפי לא מכחשי

9 Wieso nur sechzehn Ellen und nicht mehr, wir haben ja gelernt, man müsse einen Baum von einer Zisterne fünfundzwanzig Ellen entfernen!? Abajje erwiderte: [Die Wurzeln] ragen auch weiter, ihre Nahrung aber ziehen sie bis sechzehn Ellen und nicht mehr.

י כי אתא רב דימי אמר בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן אילן הסמוך למיצר בתוך י"ו אמה מהו אמר ליה גזלן הוא ואין מביאין ממנו בכורים

10 Als R. Dimi kam, erzählte er, Reš Laqiš habe R. Joḥanan gefragt, wie es sich mit einem Baume, der sich innerhalb sechzehn Ellen von der Grenze befindet, verhalte, und dieser habe ihm erwidert, er gelte als Räuber und man bringe von diesem die Erstlinge nicht dar.

יא כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אחד אילן הסמוך למיצר ואחד אילן הנוטה מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ:

11 Als Rabin kam, sagte er im Namen R. Joḥanans: Sowohl von einem nahe der Grenze stehenden Baume als auch von einem sich hinüberneigenden Baume bringe man [die Erstlinge] dar und lese [den Abschnitt], denn unter dieser Bestimmung verteilte Jehošua͑ das Land an Jisraél.

יב <big>מתני׳</big> אילן שהוא נוטה לשדה חבירו קוצץ מלא המרדע על גבי המחרישה ובחרוב ובשקמה כנגד המשקולת בית השלחין כל האילן כנגד המשקולת אבא שאול אומר כל אילן סרק כנגד המשקולת:

12 WENN EIN BAUM SICH IN DAS FELD EINES ANDEREN HINÜBERNEIGT, SO DARF DIESER [DIE ZWEIGE] IN DER LÄNGE DES OCHSENSTACHELS ÜBER DEM PFLUGE WEGSCHNEIDEN; VON EINEM JOHANNISBROTBAUME UND EINER SYKOMORE GENAU NACH DEM SENKBLEI; AN EINEM RIESELFELDEVON JEDEM BAUME GENAU NACH DEM SENKBLEI: ABBA ŠAÚL SAGT, VON JEDEM LEEREN BAUME GENAU NACH DEM SENKBLEI.

יג <big>גמ׳</big> איבעיא להו אבא שאול ארישא קאי או אסיפא קאי

13 GEMARA. Sie fragten: Bezieht Abba Šaúl sich auf den Anfangsatz oder bezieht er sich auf den Schlußsatz? –

יד תא שמע דתניא בית השלחין אבא שאול אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני שהצל רע לבית השלחין שמע מינה ארישא קאי שמע מינה

14 Komm und höre: Es wird gelehrt: An einem Rieselfelde darf man, wie Abba Šaúl sagt, jeden Baum genau nach dem Senkblei [wegschneiden], weil die Beschattung einem Rieselfelde nachteilig ist. Schließe hieraus, daß er sich auf den Anfangsatz bezieht. Schließe hieraus.

טו אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני כל אילן סרק אי אמרת בשלמא ארישא קאי היינו דקתני כל אילן אלא אי אמרת אסיפא קאי אילן סרק מיבעי ליה אלא לאו שמע מינה ארישא קאי שמע מינה:

15 R. Aši sagte: Dies ist auch aus unserer Mišna zu entnehmen, denn er lehrt: von jedem leeren Baume; erklärlich sind [die Worte] ‘von jedem Baume’; wenn du sagst, er beziehe sich auf den Anfangsatz, wenn du sagst, er beziehe sich auf den Schlußsatz, so sollte es doch heißen: leere Bäume! Schließe hieraus, daß er sich auf den Anfangsatz bezieht. Schließe hieraus.

טז <big>מתני׳</big> אילן שהוא נוטה לרה"ר קוצץ כדי שיהא גמל עובר ורוכבו רבי יהודה אומר גמל טעון פשתן או חבילי זמורות רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה:

16 WENN EIN BAUM SICH IN ÖFFENTLICHES GEBIET HINÜBERNEIGT, SO SCHNEIDE MAN [VON DEN ZWEIGEN] SOVIEL WEG, DASS EIN KAMEL MIT SEINEM REITER HINDURCHKANN; R. JEHUDA SAGT, EIN MIT FLACHS ODER REISIGBÜNDELN BELADENES KAMEL; R. ŠIMO͑N SAGT, VOM GANZEN BAUME NACH DEM SENKBLEI, WEGEN DER UNREINHEIT.

יז <big>גמ׳</big> מאן תנא דבנזקין בתר אומדנא דהשתא אזלינן

17 GEMARA. Wer ist der Autor, welcher lehrt, daß man sich bei Schädigungen nach der gegenwärtigen Schätzung richte?

יח אמר ר"ל במחלוקת שנויה ורבי אליעזר היא דתנן אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות רבי אליעזר מתיר בכדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים

18 Reš Laqiš erwiderte: Hierüber besteht ein Streit, und es ist R. Elie͑zer, denn wir haben gelernt: Man darf unter öffentlichem Gebiete keine Höhlung machen, keine Gruben, keine Gräben und keine Höhlen R. Elie͑zer erlaubt es in der Weise, daß ein mit Steinen beladener Wagen darüber fahren kann.

יט רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן התם זימנין דמפחית ולאו אדעתיה אבל הכא קמא קמא קא קייץ ליה:

19 R. Joḥanan entgegnete: Du kannst auch sagen, daß es die Rabbanan sind, denn in jenem Falle kann eine Beschädigung entstehen, ohne daß man es merkt, hierbei aber kann man ja jeden [Zweig] einzeln abschneiden.

כ ר' יהודה אומר גמל טעון פשתן או חבילי זמורות: איבעיא להו שיעורא דרבי יהודה נפיש או דלמא שיעורא דרבנן נפיש

20 R. JEHUDA SAGT, EIN MIT FLACHS ODER REISIGBÜNDELN BELADENES KAMEL. Sie fragten: Ist die Maßangabe R. Jehudas eine größere oder ist die Maßangabe der Rabbanan eine größere? –

כא פשיטא דשיעורא דרבנן נפיש דאי ס"ד שיעורא דרבי יהודה נפיש רבנן בשיעורא דרבי יהודה היכי עבדי ואלא מאי שיעורא דרבנן נפיש רבי יהודה בשיעורא דרבנן מאי עביד אפשר דגחין וחליף תותיה:

21 Selbstverständlich ist die Maßangabe der Rabbanan eine größere, denn was sollten die Rabbanan, wenn man sagen wollte, die Maßangabe R. Jehudas sei eine größere, mit der Maßangabe R. Jehudas anfangen!? – Was kann, wenn man sagen wollte, die Maßangabe der Rabbanan sei eine größere, R. Jehuda mit der Maßangabe der Rabbanan anfangen!? – Er kann sich bücken und durchkommen.

כב רבי שמעון אומר כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה: תנא מפני אהל הטומאה פשיטא מפני הטומאה תנן

22 R. ŠIMO͑N SAGT, VOM GANZEN BAUME NACH DEM SENKBLEI, WEGEN DER UNREINHEIT. Es wird gelehrt: Wegen der Unreinheit durch Bezeltung. – Selbstverständlich, wir haben ja gelernt: wegen der Unreinheit!? –

כג אי ממתניתין הוה אמינא דלמא מייתי עורב טומאה ושדי התם וסגיא בדחלולי בעלמא קא משמע לן:

23 Aus der Mišna könnte man entnehmen, es sei zu berücksichtigen, ein Rabe könnte etwas Unreines holen und da hinaufwerfen, somit würde es ausreichen, wenn nur ein wenig gelichtet wird, so lehrt er uns.

כד <big>הדרן עלך לא יחפור</big>

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel